רות בן דוד בת בצלאל והדסה אלפרן נולדה בתל-אביב בשנת 1936, הוריה של רות יצאו לקובנה ליטא בשנת 1938 ומשם כבר לא חזרו. רות ניצלה בתקופת השואה אך הוריה ובני המשפחה האחרים שהיו עימה לא ניצלו, רות עלתה לישראל בשנת 1947. היא חיה בטבעון מאז שנת 1959 עם משפחתה. בגיל מאוחר החלה לכתוב שירים ופואמות. בבלוג זה היא מספרת על הכתיבה וקוראת פואמות שכתבה.
לסיפור החיים המפורט של רות לחץ כאן.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

לאבי בצל אל/רות אלפרן בן-דוד

הפואמה פורסמה ב"עתון 77", שנה כ"ו, גליון 264 אדר תשס"ב פברואר 2002
***
"ארבעים שנה למשפט אייכמן. בית הסופר מתכבד להזמינכם לערב ספרות לכבוד הוצאתו המחודשת של הספר "מול תא הזכוכית". ספרו של חיים גורי, המסקר את משפט אייכמן. יו"ר: הנשיא לשעבר יצחק נבון. יישאו דברים: השופט בדימוס גבריאל בך. פרקליט המדינה לשעבר, תובע במשפט. פרופ' דן לאור - דיקן הפקולטה למדה"ר, אוניברסיטת ת"א. פקד מיכאל גלעד (מיקי גולדמן) "המכה ה- 81". הסופר והמשורר חיים גורי. זמרה: אסתר וחיים רפאל. יוצאי סלוניקי, ניצולי אושוויץ, ישירו משירי המחנות. קריאה אמנותית גב' שמירה אימבר. יוקרנו קטעים מהסרט "המכה ה- 81". יום ראשון ו' בתשרי תשס"ב. 23.8.01 בשעה 20.30 בבית הסופר, באולם שבו התקיים משפט אייכמן. בית העם, רח' בצלאל 11, ירושלים. בשיתוף: משרד המדע התרבות והספורט. עיריית ירושלים - האגף לתרבות".

לאבי בצל אל
לאבי בַּצֵל, לאבי בְּצֶלם, לאבי באֵלֶם,
שלא הספיק ליֵישב תחת גפנו
ולא לשכב תחת תאנתו
ושבניו לא
כשתילי זיתים ושולחנו
הפך למריצה,
נושאת הרי נוצות ואורלוגין פגום ופמוטות
וצנצנות מרקחת, פומפיות ופיילעס,
דיוקנאות של סבתות עטופות פאצ'יילעס...(1)
-
בית הסופר מתכבד וכו'
לכבוד הוצאתו המחודשת של "מול תא הזכוכית",
המסקר את משפט אייכמן.
ישירו משירי המחנות ויקראו קריאה אמנותית.
-
ואנחנו קוראים וקורעים וכורעים.
ברחוב בצלאל, עיר קודשו,
בית העם, באולם
שבו התקיים משפטו,
בעולם בו הכל נעשה בדברו -
יש רחוב עשרת הרוגי מלכות,
יש קדושי השואה,
אין בצלאל בן שלום אבי רות.
-
אבי, אבי,
אתה הרי היית
מתקן את הבובות שלי,
בונה גשרים,
נסיך שתיקה.
אחת בלבד רעם קולך לא,
עכשיו קטגור מדבר מגרונו
וינועו אמות המילים.
-
אבא מה קרה לך?
דכאו מה עשתה לך?
-
חיים גורי, יפה הבלורית
ואבי ואני - מול תא מזכוכית.
מאוורר מזמזם,
שמי תקרה וּשְאֵלה
רודפת
שאלה
רודפת
-
האם,
גם ברגעיו האחרונים, הִרְעִים אסור:
"התולעים בצלם אלוהים!"?
-
אבי יודע טוב ורע.
אותך ואת התא וכל הנשמות הפועלות,
גררתי לקיסריה נופש עם המשפחה.
נא להכיר את בעלי, בתי, הנכדות שלי, אותי...
-
יותר מארבעים שנה,
ריחפתי במדבר שלי ללא מקור דמעה.
אטומה מִשְמוע, אסורה מִרְאות,
נשמרת מִלַקַחת לריאות.
-
ריח אבי כריח השדה ההוא
והמנחה - שהבל העלה.
ברוך הבא.
-
מספר החדר במלון הוא 006... (2)
זה שוב מקרה, או מישהו חמד לצון?
הספר מתהפך מתחת לכרית
לקראת בחינה תמידית.
-
האם, גם ברגעיו האחרונים,
חשש שאהיה במענים ולא במעונים?
קח, קח את בתך יחידתך והעלה אותה...
-


רעב וחולי וטרור ומלחמה.
שווא היו דבריך, שווא היה מותך
ואף על פי כן - אני צוואתך:
"ילדוֹת, זה אסור, זה כואב לה,
וגם הנמלה נבראה"...
סבתא דבר לא למדה.
-
אבי היפה.
תלתליו עשן דכאו,
פיח מדעים רוחניים עטור ראשך,
אני רוצה לשאול אותך
האם,
היית מתיר לבתך לבתר תולעים
---- לו נשארת.
-
"כי לקח טוב" וכו' (3) - הַשוֹאה.
דכולי בה.
כולם הופכים בה והופכים,
כולם ממשמשים ומשתמשים.
-
בשמה בנינו ונטענו וקירבנו עצם אל עצמה,
עד שהולדנו את יובל ואת תובל
וגם את קין...
בשמה אנחנו מבטיחים
-
פגרי זיתים והריסות בתים.
על במותנו הילדים .
לאן נוליך אותה?
-
אבי, אתה בתוך התא שלי, באש תמיד,
הבת שלך וחיים גורי, שכמעט
הֵשִיר מבט -
עדיין מול קירות זכוכית.
-
אדם משנברא - נברא.
באיזה צלם - זאת בחירה.
-
ארך אפיים
"אמן מגרמניה" (4)
שייף וגרע
איזה צלם יצא?
-
האם, ברגעיו האחרונים, הבין שנאה
מעכירה חייו של השונא
או מזככת נשמתו של הנשנא?
מה נקמתך, מה כפרתך, חליפתך, תושבחתך ונחמתך...
רק פטור ממנה את בתך.
זכור,
העמלק שלו כבד מדור לדור.
-
"מי רוצה שק קמח?!"..
הנכדות שלי אל משכבן הרך לישון
וארובות, של תחנת הכח,
מדליקות להן קסמי ארמון.
-
היה היו, לפני הרבה שנים,
רשע נורא, ואבא וילדה ותולעים.
עכשיו עוף, "הגמד סיפורון",(5)
לחפש סיפורים אחרים.
-
ורוח רעננת באה מן הים
וליסה כץ, (6) שבחרה
לבוא אלינו מאמריקה ולהבין
את ה"יוצאת להבראה" (7)
ובעלה, (8) בן של פליטים,
שמייצג בדין את המגורשים החדשים.
שתינו יין ואכלנו במיה...

רות אלפרן בן-דוד. אוקטובר 2001. טבעון.


1. פאצ'יילע - אידיש. מטפחת גדולה. כעין צעיף להתעטף בו.
2. 06 - מספר הלשכה שטיפלה במשפט אייכמן. אמור לסמל את אינותם של ששת המיליונים.
3. כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. משלי ד', 2.
4. "המוות אמן מגרמניה". "פוגת-מוות". פאול צלאן. תרגום שמעון זנדבנק.
5. "מפנקסו של הגמד סיפורון". ספר לילדים מאת טובה הרשקוביץ.
6. "ליסה כץ היא זוכת פרס CAPS של מדינת ניו-יורק. שיריה נתפרסמו בכתבי עת שונים
תרגומיה של משוררים ישראלים יתפרסמו ב - Poetry International. מתגוררת בירושלים
מאז 1983 ומלמדת אנגלית באוניברסיטה העברית". (מתוך עיתון 77. גליון 242).
7. "יוצאת להבראה" - פואמה מאת רות אלפרן בן-דוד.
8 .שלמה לקר- עורך דין. מייצג את הפלשטינאים שגורשו ממערות מגוריהם בהר חברון.






אין תגובות:

פרסום תגובה